פטריגיום - חילזון

פטריגיום הוא תופעה שכיחה המתבטאת בצמיחה של כלי דם ורקמת חיבור ה"מטפסים" על הקרנית. כתוצאה מכך נגרמת הפרעה אסתטית ו/או ירידה בראיה וגירוי כרוני בעין.
הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית, תוך הסרת פטריגיום בשלמותו, הכנת מתלה לחמית והדבקתו בדבק ביולוגי.
משך הניתוח 30-20 דקות.
שיעור ההצלחה הוא גבוה מאוד, כ- 95%.

פטריגיום - התופעה

פטריגיום הוא ממצא שפיר של בלחמית העין בעל מראה אופייני בצורת משולש, בדרך כלל בצד הנזלי של העין (זה הקרוב יותר לאף) ומתאפיין בעיבוי של רקמת החיבור, משיכה של כלי דם וקצה (ראש) המטפס על הקרנית.
הסיבה להופעה של פטריגיום אינה ידועה אך נחשבת קשורה לקרינת אולטרה-סגול (UV), לחשיפה לשמש, לאבק וליובש.
הפטריגיום גורם לאחד או כמה מן הבאים: הפרעה אסתטית, גירוי בעין ותחושה של גוף זר והפרעה בראיה הנגרמת בגלל משיכה על פני הקרנית (אסטיגמטיזם). במידה ואינו מנותח בזמן עלול לגרום הפטריגיום להפרעה קשה בראיה ואף לעיוורון.
בהקשר זה נדגיש כי לרוב אין חשש, הפטריגיום צומח לאט מאוד, במשך שנים ארוכות, ואם נצפית התקדמות ניתן לנתחו הרבה לפני שמתקדם לעבר מרכז הקרנית וגורם להפרעה בראיה.

מתי כדאי לבצע ניתוח פטריגיום

מומלץ לבצע ניתוח פטריגיום כאשר במהלך המעקב אצל רופא העיניים נצפית צמיחה והתקדמות לכיוון מרכז הקרנית; כאשר קיימת הפרעה אסתטית; כאשר קיים גירוי כרוני ומראה של עין אדומה; כאשר נגרמת ירידה בראיה עקב אסטיגמטיזם.

את ההחלטה לגבי נחיצות הניתוח נגבש יחד בפגישת ההיכרות.

איך מבצעים ניתוח פטריגיום

ניתוח הפטריגיום עבר במהלך השנים שינויים וגלגולים רבים, בעיקר עקב שיעור גבוה של הישנות, כלומר חזרה של הפטריגיום במעל 30% מן המקרים ולכן צורך בניתוח חוזר. השיטה בה אנו נוקטים נחשבת כיום ליעילה ולמתקדמת ביותר – הסרת הנגע + השתלת לחמית בריאה והצמדתה על ידי תפרים או דבק ביולוגי.
הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית ותחת מיקרוסקופ. ההרדמה נעשית בטיפות עיניים ובמשחה, ובהמשך באמצעות זריקה (אינה כואבת כי האזור כבר רדום). הפטריגיום מוסר מן העין בשלמותו תוך ניקוי של האזור. נלקח שתל של לחמית בריאה מאזור שאינו נראה מתחת לעפעף העליון. השתל מוצמד למקום בו היה הפטריגיום על-ידי תפרים או דבק ביולוגי.
בשנה האחרונה בצענו קרוב ל-100 ניתוחי פטריגיום תוך שימוש בדבק ביולוגי. שימוש בטכניקה זו מקצר את מהלך הניתוח, מקטין את אי הנוחות בתקופת ההחלמה, ואינו כרוך בהסרת תפרים. התוצאות מצויינות, וזהות לאלה המושגות בניתוח עם תפרים.
העין נחבשת עם משחה אנטיביוטית למשך יום אחד.
משך הניתוח כ-30 דקות.

פרטים נוספים ניתן למצוא ב- הכנות לניתוח וב- הניתוח.

אחרי הניתוח

כאבים ב-48-24 שעות אחרי ניתוח פטריגיום הם תופעה רגילה ובמידת הצורך יש להשתמש במשככי כאבים. עם זאת מטופלים רבים אינם סובלים מכאבים כלל.
מסירים את התחבושת למחרת בבוקר, המראה הצפוי הוא של עין מגורה ואדומה מאוד. מתחילים לטפל בטיפות עיניים 6 פעמים ביום למשך 3 שבועות.
בימים שלאחר הניתוח צפוי שתהיה אי נוחות: דמעת, גירוי וקושי להיחשף לאור. האודם הולך ופוחת בהדרגה, וצפוי להיעלם לגמרי רק כעבור מספר שבועות.
באשר למגבלות אחר ניתוחיות – כבר יום אחרי ניתן לצאת ולהסתובב עם משקפי שמש, אם כי רוב האנשים מעדיפים לנוח ולהישאר בבית כמה ימים. אין לשחות בים או בבריכה, אין לעשות פעילות מאומצת במשך שבועיים, אין להיחשף לאבק ולחומרים מגרים אחרים. פרט לכך ניתן לעשות כמעט הכול. אפשר לחפוף את הראש יום לאחר הניתוח. מותר לצפות בטלוויזיה ולקרוא; מותר לצאת מן הבית כאמור; ניתן לבשל; ניתן לעשות פעילות גופנית קלה כגון הליכה, נסיעה על אופניים.
יום אחרי הניתוח אפשר לחדש את נטילת מדללי הדם.
ניתן חופשת מחלה לפי הצורך, בדרך כלל למשך שבוע.
ביקורת אחרונה אחרי ניתוח תהיה כעבור חודש וחצי.

תוצאות וסיבוכים אפשריים של ניתוח פטריגיום
התוצאה הניתוחית של ניתוח פטריגיום היא בדרך כלל טובה מאוד. שיעור הישנות הפטריגיום בשיטה בה אנו מנתחים היא כ-3-2%. במקרים אלה יש לבצע ניתוח חוזר. ניתוח חוזר מבוצע בצורה דומה תוך שימוש בחומר מעכב תגובה אחר-ניתוחית הקרוי מיטומיצין.

סיבוכים בשכיחות נמוכה הם יובש באזור הניתוח, אודם כרוני, הצטלקות באזור הניתוח. שאר הסיבוכים הינם נדירים.
X סגור